למה כדאי להתחסן? כי הגענו לרגע שחששנו ממנו, ארבעה ילדים אושפזו בבתי חולים במצב קריטי עם קורונה ומשרד הבריאות מציין כי גם נשים בהריון ויולדות נדבקו. מדובר כאן בחולים הנמצאים במצב קריטי ומונשמים.
כל גל כזה של חולי מציף תיאוריות קונספירציה חדשות, כי אם יש משהו שהקורונה יודעת לחולל, זה אין ספור תיאוריות קונספירציה, והראשונה שבהן היא שמקורו של הנגיף הנדסת אנוש ממתקן מחקר סודי בעיר ווהאן שבסין. איך יתכן שהתיאוריה הזו נכונה? מה מונע מאותם מדענים שהמציאו את הנגיף להכין משהו שישמיד את האנושות ? מה טוב בנגיף "עילג" התלוי במוטציות בכדי לשפר את ביצועיו? המציאות מוכיחה, כפי שמציין ארגון הבריאות העולמי, כי לא מדובר בנגיף מהונדס.
הבעייה היא שהנתונים בארץ ובעולם מדאיגים. מספר המתים בארץ מקורונה הוא חמשת אלפים שש מאות שמונים ושבעה אנשים עד כה, ואנו תמיד מנסים להתנחם בעובדה הכאובה של מחלות רקע שליוו את החולה, אך זה לא מדויק ובטח שלא משהו שכדאי להתנחם בו, כי יש לשים לב שביממה האחרונה נפטרו עשרים ושבעה אנשים. עוד נחמה אנחנו שואבים מההשוואה שלנו לעולם. אנחנו מדורגים במקום החמישים ושתיים בעולם של מתים מקורונה ונכון לכרגע מדובר במאתיים מדינות שהנגיף הגיע אליהן.
למה כדאי להתחסן? כי הממוצע של תמותה מקורונה בעולם הוא 322.2 מתים למיליון נפש. למרות המחאות החברתיות החריפות שהופיעו אצלנו עקב ימי הסגר שנכפו עלינו, נראה כי זהו האמצעי העיקרי בו נוקטות מדינות ברחבי העולם לבלום את המגפה. באמצעות הנחיות לשמור על ריחוק חברתי, הוטלו מגבלות על תנועה והתקהלויות, הוטלו סגרים ועוצרים, בוטלו אירועים ונסגרו כלל המוסדות הלא חיוניים. הרבה מאוד תיאוריות קונספירציה התעוררו עקב המאמצים הממוקדים לאתר חולים ונשאים ולבודדם. מתעורר הצורך להגדיל את המיגון של צוותי הרפואה, ואת קיבולת בתי החולים, כולל בניית מסגרות אשפוז מיוחדות לחולי קורונה.
במהלך המגפה היה זמן שבו שליש מהאנושות, מעל שני מיליארד אנשים, נדרשו להישאר בבתים בתנאי סגר.
באמת התעייפנו מימי הסגר הארוכים, יותר פשוט ללכת ולהתחסן.