הראה לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. מכירים את המשפט הזה? עד כמה רחוק זה מגיע? מה הכוונה כאן? עד לא מזמן חשבתי שהמשפט הזה אומר שאני בוחרת באופן לא מודע באנשים הדומים לי, אבל זה לא מדויק. יש כאן אמת פשוטה ומדהימה, כלי שבעזרתו ניתן לעצב את המציאות הפרטית שלנו ואת העולם כולו. אם אבחר לגור בקיבוץ, כזה כמו של פעם, יחדרו אל חיי ואל התנהגותי נורמות התנהגות התואמות לחברה זו, ואם אני חיה במציאות עירונית תובענית של המאה העשרים ואחת, הבחירות שלי יהפכו להיות תואמות לחברה זו. הורים לילדים בגילאי גן ובית ספר מבינים זאת מאוד – מי שיכול דואג לעבור לסביבת מגורים שתשפיע לטובה על חינוך ילדיו.

 כולנו היינו רוצים שילדינו יגדלו ויתחנכו בחברה שחרטה על דגלה ערכים של ערבות הדדית, סובלנות וחמלה, אך אנו לא מרחמים על עצמנו. בטוחים שאנחנו יכולים להסתדר, שכבר עוצבנו וששום דבר לא יכול להשפיע על השריון העבה שפיתחנו עם השנים. לצערנו, השריון לא עבה דיו והחברה מלאה בחולי של בדידות, גאווה וניכור. יש מי שטוען שהליקויים הרבים בתוך החברה האנושית הם האחראים להופעתו של וירוס הקורונה. עד לכדי כך הגיעה הידרדרות האנושות. למעשה חלק גדול מהבעיות הנפשיות שלנו והדיכאון נובע מסביבה רעילה זו – https://www.kab.co.il/lp/10-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F/

פעם חשבנו שאולי כאן, בישראל, הדברים נראים פחות טוב ובאירופה או אמריקה החיים דבש. היום מתגלה מציאות דומה בכל מקום. אירופה תוססת וגועשת, כאשר מדי יום מתווספת מנת ריחוק ופירוד בין בני אדם. ארצות הברית, רגע לפני בחירות, נראית כאילו קורסת לתוך עצמה מעוצמת הפירוד. וירוס הקורונה, טוענים המומחים, הוא הראשון מיני רבים שיבואו בעקבותיו. החיבור בינינו, בני האדם, הוא התרופה למצב. גם אם נאמין ששורש הבעיה נעוץ ברצון האגואיסטי הדוחף לפירוד, אין בנו את האמון שטמונה בנו היכולת לשנות, בטח ובטח לא אם הבעיה היא גלובלית. מה כבר אוכל לשנות בדפוסי התנהגות עולמיים? צריך לעצום את העיניים ולהתחיל. להגדיר את תיקון ההתנהגות האנושית כמשימה החשובה ביותר הניצבת לפנינו ולשנות בקטן. כמו כל מחאה חברתית, זה הקטן גדול יהיה ואחד לאחד יצטרפו למבול גדול שיביא את השינוי המיוחל.